Let's talk about yammmmm

מסעדת יפו תל אביב קיימת איתנה כבר 14 שנים בתל אביב, זאת ה-מסעדה של השף חיים כהן, שדרכה עברו שפים רבים שמובילים כעת את הקולינריה הישראלית גם הם בכיוונים חדשים. הייתי בה לפני כמעט עשור, ארוחת שף שלא השאירה בי חותם או טעם של עוד, אבל הנה בכל זאת הגעתי אליה השבוע, ואיזה כיף שכך קרה. אבל נחזור רגע להתחלה. המסעדה מעוצבת שונה מכפי שזכרתי אותה, בראש שלי, הבר מטבח היה פעם עגול והגוונים הכלליים היו מעט שונים.

הגעתי למסעדה יוונית בשם אולימפוס, מסעדה הקיימת כבר 93 שנים ושייכת לאחים יונה ומוני, כשבמטבח הבן של יונה, גדי, ועל השירות אווה אשתו. אביהם של יונה ומוני, אבא פפו יצחק, שורד שואת סלוניקי שברח מסלוניקי אחרי השמדת מעל 80% מהקהילה היהודית, עלה לארץ ישראל ופתח את המקום בשנת 1932, עם הקסם של פעם, כמסעדת פועלים יוונית. את הפעילות המשיכו הבנים, האחים יונה ומוני שנמצאים בה כבר 63 שנים שהחלו לעבוד עם הוריהם במסעדה מגיל צעיר מאוד.

הרבה זמן שמעתי על מסעדת 85/15 (ממוקמת בהצטלבות 2 רחובות ולכן גם השם). מקום קליל באווירת ערב שמאוד מתאים לצרכים שונים של בילוי, בין אם ערב חברות ובין אם דייט ראשון בסטייל. עיקר הישיבה בחלל מקורה על שפת הרחוב, יש גם מעט בר, ונראה שבשניהם אפשר להנות באותה מידה. המקום שוכן ממש בסמוך לכיכר רבין, הוא נפתח לפני 5 שנים בהובלת השף אלי שטיין (בעל ניסיון במטבחים המקצועיים בישראל), וכיום מוביל אותו השף מושיקו אברהם שנכנס למקום לפני שנתיים. כשעדיין נוכל למצוא בתפריט כמה מהמנות שמלוות את ה

לפני חצי שנה נפתחה מסעדה חדשה, רובע א׳, במלון אלקונין, מבנה לשימור מהמם ביופיו הקיים כבר 112 שנים, שאם פתיחתו המחודשת (לפני שנתיים) שכנה בו אחת ממסעדות השף ז׳ואל רובושון ז״ל, מסעדת ל׳אפוק, שהגיעה עם המחירים המוגזמים והמנות האייקוניות. היא לא הצליחה לעבור חלק לישראלים ונסגרה, ובמקומה נפתחה במלון מסעדת רובע א׳, ובראשה השף אביתר מלכה, בעברו זוכה משחקי השף, בעל ניסיון במטבחים המקצועיים ביותר, שלמד את הדרך מטובי השפים.

נפתחה מסעדה כשרה חלבית חדשה בתל אביב, בראסרי 18, היא אמנם עשתה רילוקיישן, אבל המעבר הוביל לבאז מאוד לא רגיל. היא ממוקמת על פינה חמודה, וממש מצליחה לשדר פריז בתל אביב עם המון ירוק מסביבה, תאורה מוחשכת, מפות לבנות, מלצרים מדוגמים, מוזיקה עדינה ברקע שמאפיינת ערב קז׳ואל גבוה, ותפריט מדויק לבראסרי, אבל לשם שינוי בראסרי כשר, משהו שפחות רואים בתל אביב, והנה הגיעה הבשורה. במטבח השף שלמה שריקי, שף צעיר שהתחיל את דרכו עם פתיחתה של מסעדת לוטה שבכנרת (בעבר חלק מקבוצת מחניודה)

חיכיתי שנתיים לפתיחה המחודשת של מסעדת דיינינגס שבמלון נורמן, וסוף סוף זה קרה והוזמנתי לחוות את הקסם מתעורר מחדש. מסעדה שנפתחה לראשונה לפני 11 שנים ונחתה בתל אביב הקולינרית כאחות תאומה למסעדת דיינינגס הלונדונית בהובלת השף מסאקי סוגיאקי. הייתי שם באותה פתיחה ראשונה, מסעדה שהקדימה את זמנה, עם חלל בהיר ומואר, כולו בר, בתפריט המון דגים נאים וצלחות ניגירי, בדיוק באותם בזמנים שבהם קליפורניה רול ושמנת בסושי היו הטרנד שהלהיט את הקהל.

לפני כמעט 7 שנים הוקמה מסעדת אייבי, המשך ישיר לעשייה של האחים דוקטור במסעדות דוק והאחים. הקונספט - דגים ירקות וגריל, עם דגש עד כמה שניתן על המקומי. שם המסעדה ניתן כמחווה לאייבי נתן, פעיל שלום, מהראשונים שהביאו מטבח אמריקאי לישראל כשפתח בשנותיה היחסית ראשונות מסעדה אמריקאית ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

הגעתי לבר היין הלנה שנפתח לפני שנתיים, לאחר שהמפגש בינינו התפספס כבר מספר פעמים, ואולי טוב שכך, כי כעת הוא כבר ממש עומד, עם רגליים, ידיים ואפילו ווייב מאוד מאורגן. פתחו אותו מסעדנים תל אביביים מוביליים וביניהם השף גיא גמזו (אקס אריא, צ׳אקולי בהווה) שבחרו עבורו עומק ספרדי לחלל הממוקם בקרבת הבימה, כשאת המטבח מפעיל השף דור ברזילי.

המון זמן חיכיתי לרגע בו אכתוב ביקורת על בר 51. בר מסעדה השייך לקבוצת מונא של השף מושיקו גמליאלי (שגם התראיין אצלי לאחרונה), ונקרא על שם הבר המיתולוגי ששכן באותו המיקום והונצח בשנות ה-80 בסרטו של עמוס גוטמן. הוא ניצב בתל אביב כבר 6 שנים, ולאורך כל התקופה הזאת שמעתי ביקורות חיוביות וחוויות של לקוחות חוזרים שמאוד נהנים בכל הגעה. הוא ממוקם במבנה מושך אדריכלית, אלגנטי ומפוצץ בסטייל, בתוכו חלל ארוך וצר, עם מעט מקומות ישיבה בשולחנות שבפנים ובר ארוך מעוצב, כשגם מחוצה לו ישנם שולחנות