יצאתי לסיבוב קולינרי נוסף, והפעם בעיר אור יהודה. יצאנו אליו עם המומחה צ'יקו קרוליזקי, שהוא גם הבעלים של בית הספר לבישול אטיליו, שנמצא בעיר. מהיום המרתק שחווינו אני יכולה לנסות ולהגדיר את האזור כמרכז טריפוליטאי, עם נגיעות עירקיות, עם המון מוסדות של שיפודים ששמם הולך לפניהם וגם אוכל בוכרי מפורסם שנכנס לתמהיל, כולם כשרים. את הדרך שלנו עשינו בעיקר ברחוב יחזקאל קזז, משני צדדיו, אז תמצאו לכם חנייה על הרחוב ותצאו לדרך.
התחלנו את היום עם אוכל בוכרי בסמרקנד, מסעדה שהחלה את דרכה בעיר לפני 30 שנה. האבא אליהו פתח אותה בחלל שממול מיקומה הנוכחי, אליו עברו לפני שנה. בעברו עבד כשף במסעדה יוקרתית בסמרקנד שבאוזבקיסטן שם התמחה ברזי המטבח האוזבקי המסורתי. כשעלה לישראל, הרצון לפתוח מסעדה לא הניח לו ולצד קשיי הקליטה וההסתגלות לשפה הוא החליט שהוא הולך על זה עד הסוף ופותח את המסעדה.
מאז נכנסו לעסק גם האחים, שתמיד תוכלו לראות אותם נוכחים פיזית במסעדה, גבי ודוד, אותם פגשתי ונמצאים בסניף אור יהודה, והאח הגדול בתל אביב. עד היום גם אמא שלהם, בת ה-70, מגיעה בכל בוקר למקום להכין את כל המאפים.
היום הם כבר מעצמה של ממש, עם חדרים פרטיים ל-40-50 אנשים, מפעל יצרן, מטבח מרכזי לכל הסניפים שלהם (סניף סמרקנד באור יהודה, סניף סמרקנד בתל אביב וסניף אושפלו, בר מסעדה בוכרי שפתחו בבני ברק).
יש להם תפריט אוזבקי עשיר מאוד עם מאפים בוכריים ממולאי בשר, אושפלו ובאחש, מבחר של בשרים על האש, ביניהם הקבב שהם מכינים במקום עם בשר בקר ושומן כבש שהוא מאוד עסיסי וכשאתם מגיעים תהיו חייבים לאכול אותו.
יש להם גם 3 סוגי דושפרה - גרסה של מרק חורפי, גרסת קיצית עם פחות נוזלים ויותר כיסונים וגרסה מטוגנת עם רוטב שום בוכרי. עוד מגוון נהדר ששווה לנסות.
בסוף הטעימות שלנו הגיעה גם המנה החגיגית ביותר שפגשתי עד היום במטבח הזה, עוף טאבקה. פרגית עם עצמותיה מהודקת במכבש, מגיעה לשולחן כשהיא עסיסית מאוד, ומעליה רוטב של שום, לימון ופטרוזיליה.
יחזקאל קזז 18, א׳-ה׳ 11:00-23:30, ו׳ 09:00-15:00, שבת 19:30-23:30.
משם עברנו במרחק של הליכה קצרה להמטבח של אמא, מסעדת פועלים שבתפריט שלה נוכל למצוא מגוון תבשילים טריפוליטאים כמו מפרום, טבחה אדומה וטבחה בסלק ולצידם גם תבשיל במיה נהדר ומרק הקובה סלק העירקי. לקינוח תמצאו גם עוגיות ועוגות טריפוליטאיות למכירה.
המטבח מצוחצח ונקי, ואמנם כך אמור להיות בעולם אידיאלי, אבל בכל זאת הופתענו שאין אפילו טיפה אחת של מרק מחוץ לסיר שמאפיינת מאוד מסעדות מהסוג הזה.
הכל בחסותה של האמא מזל, בתה מירי ובנה גבי. כולם נמצאים בעסק ומאכילים יום יום לקוחות קבועים אבל גם כאלה ששמעו על המקום מרחוק. מזל התחילה את הפעילות לפני 20 שנה, לפני כן הייתה קצבית כשנכנסה לאט לאט לעסק של בעלה, שם הייתה מפרקת עגלים שלמים. עד שאחותה פתחה את המפעל של מעדני לגזיאל וזה נתן לה פתח להתחיל להכין תבשילים ואת האוכל עליו גדלה. כל מה שהיא מכינה הוא מזיכרון של בית. היא גדלה בבית של 12 נפשות, היא הייתה הבת הגדולה, צמודה לאמה שלא אהבה לנקות, לבשל ולכבס, ולכן הייתה עושה הכל ובעיקר מכינה את האוכל אותו היא מבשלת היום.
יחזקאל קזז 12, ב׳-ו׳ 09:00-16:00.
עצרנו לקינוחים רגע לפני שממשיכים לאכול. עוגות ועוגיות טריפוליטאיות של קפלא, דוכן חמוד בקצה הרחוב של משפחת זוארץ.
משפחה שכבר עשרות שנים מוכרת עוגות ועוגיות והחלו את הפעילות עוד בטריפולי. בארץ הכל התחיל עם האבא שהיה לוקח עגלה ומוכר מתוקים מרחוב לרחוב בעיר, ואת הדרך שלו המשיכו הבנים בדוכן הנוכחי.
נוכל למצוא גם רוזטה, מעין מיץ שקדים מרענן, ואת העוגה בוקדידמה שלא הכרתי לפני כן. לקחתי חצי עוגה, בעלות של 50₪, והיא הייתה טעימה מאוד, גם היא בטעמי שקדים. יוסי, אחד האחים הסביר לנו שמשמעות השם היא הפה של המלכה. אהבתי.
הראשונים 2, א׳-ה׳ 11:00-19:00, ו' 07:00-14:00.
משם עברנו לבוריקה של בלמו הקטן, עסק הפעיל כבר משנת 1955 שפתח אותו סבא סאסי, המשיך אותו הבן בני והיום תמצאו בו את הנכד עמית ואת אמא שלו חנה. גם הסבתא רבה הייתה מקפלת בצק כשהתחילה הפעילות, כך שארבעה דורות עברו במקום עד היום.
אמא חנה המשיכה את דרכה של הסבתא, ומפקדת עם היד חסינת האש על הכנת דפי הבוריק במקום, אחד אחד, סיבוב אחר סיבוב, על הכיריים שהגיעו כל הדרך מטריפולי. הנכד עמית ממשיך אותה עם קיפול הדפים למבנה הבוריקה רגע לפני שהיא נכנסת לטיגון.
יש תפריט עם גרסאות שונות להתפנק דרכן בבוריקה, אנחנו אכלנו בוריקה דקה דקה ופציחה, בפנים ביצה רכה, ומעליה מריחה של פלפל צ׳ומה טעים וחריף, אותו הם מכינים במקום.
יחזקאל קזז 11, א׳-ד׳ 10:00-22:30, ה' 11:30-22:30.
את הסיבוב הזה סיימנו אצל אדם בוואריה. מקום שהתחיל את דרכו בשנות ה-80 עם שלושה שותפים אליעזר, דניאל ומיכאל, שייצרו בוואריה חלבית. עם השנים אחד השותפים עזב והשני מכר את חלקו ולכן היום העסק מנוהל על ידי אליעזר ואחותו שמחזיקים גם מפעל המייצר קינוחים למסעדות רבות.
במקום ניצב מקרר גדול, המכיל קינוחים קרים, חלביים ופרווה, כמו בוואריה, מלבי, פנקוטה וכו׳. טעמנו את הבוואריה שהייתה מעולה. יש גם פלודה טעים, משקה מרענן של מי ורדים, קרח ואטריות.
יחזקאל קזז 11.
עוד סיבוב מרתק שהגיע לסיומו, ועוד עיר שהראתה יכולות קולינריות נהדרות, מוסדות בגוונים שונים, ומנות שהשאירו חותם וציפייה לחזור לביסים הללו בשנית. גם כאן כנראה נמצא מקומות נוספים שתוכלו להמליץ עליהם, אבל ניסיתי לרכז לכם סיבוב מתומצת ליום שבו תגיעו גם אתם כדי לחוות את הקולינריה הטעימה של העיר אור יהודה.
רוצים בכל זאת להמליץ על מקומות נוספים שלא כללתי בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.
Commentaires