צוות כשר יצא למשימה נוספת, לבדוק מה השתנה במסעדת הרברט סמואל הכשרה שבהרצליה, בניצוחו של השף אביאל סנדרוסי.
זאת מסעדה שהייתי בה לפני שנים, עוד בימים שהשף יונתן רושפלד היה אחראי על התפריט. בתקופה שבה מסעדות כשרות ממש לא היו באופנה, ולמרות זאת היא הייתה מסעדה מוצלחת מאוד. בהחלט חיכיתי המון זמן עד שחזרתי, אבל זה כמובן קרה ובצורה שונה מאוד ממה שזכרתי.
אמנם בתפריט אפשר למצוא את הסלט עגבניות המיתולוגי שלשמחתי נשאר טעים, אבל לצערי חוץ ממנו לא הרגשתי כל כך זכר לכל מה שהיה שם. התפריט היה יחסית דל, אזור העיקריות הרגיש מאוד בטוח ובמנות הראשונות לא הייתה הרפתקאה. אם ניתן מבט על המחירים אז הם הרגישו מוגזמים והתמורה עליהם לא סיפקה מספיק את הערך.
התחלנו עם הפרנה (19 ₪) שהייתה טעימה, רכה ועם מליחות נעימה. היא הגיעה עם כמה מטבלים של חציל עם טחינה, שמן זית ו-3 זיתים (מדייקת במספר) וסלט משוויה (15 ₪) שהיו נחמדים. #yammmmm
טרטר בקר (74 ₪), פילה קצוץ, בריוש, חלמון כבוש, איולי חרדל, עלי חזרת, מיזונה, צלפים, בצלצלי פנינה וקורנישונים. הרבה זמן לא אכלתי טרטר בקר, זה לגמרי טעם שצריך לאהוב ולהתחבר אליו, במיוחד כשמשדכים אותו לצלפים וחרדל שמוסיפים טעם חזק נוסף. הוא הגיע עם פרוסות בריוש והשילוב של שניהם יחד היה מהמם עבורי, אבל לא מנה שיכולתי לסיים בשל הטעמים החזקים. #yammmmm
בטטה קסבייה (68 ₪), עם קרם שורשים לבנים, קרמבל פטריות וערמונים וביצה עלומה. מנה שלא הייתה לנו מובנת בטעמים שלה, הכל היה מאוד עייף ורגוע, במיוחד אחרי שבוצעים את הביצה. לא התווסף אף מרכיב שהקפיץ/הרים/החייה את המנה. הארטישוק נשאר כפי שהוא עם מרקם קשיח ולכן לפי דעתי גם נשאר הטעם הכבד שבמנה. אפילו שהיה ניסיון של משחק במרקמים עדיין היה חסר משהו שיעורר אותנו. #yammmmm
סלט עגבניות ״הרברט סמואל״ (42 ₪), סלט שהתגעגעתי אליו כל כך וקיוויתי לפגוש בו שוב. הוא היה טעים כמו פעם, וכן הוא בסה״כ סלט עגבניות אבל הוא סיפק לי כיף אמיתי בפה של משחק טמפרטורות ומרקמים עם הביצה החמה והרכה והעגבנייה שהייתה צלויה וטרייה. #yammmmm
עברנו לאזור העיקריות עם מנה של חזה אווז (136 ₪), עם דלעת בתבלינים חמים, בוקצ׳וי, גסטריק תפוזים, קרם גזר וקוקוס, צ׳ילי וסלט רענן בפונזו. נתח מיוחד יחסית, שלא פוגשים בהרבה מסעדות. צריך לאכול אותו כשהוא חם כמובן, ואז נהנים ממידת העשייה, שהייתה מדויקת, ומתיבול נכון שהשתלב מעולה עם הקרם שבצלחת. #yammmmm
ניוקי אדום (98 ₪) בעבודת יד, עם תרד, ברוקולי, ביצה עלומה וצ׳יפס סלק. גם פה כמו במנת הבטטה קסבייה הרגשנו שאין הצדקה למנה. גם היא הייתה עייפה ובלי נפח, הכל הרגיש רגיל ללא ריגוש שאני מחכה לו בצלחת. הביצה לא הייתה הגיונית ורלוונטית, הניוקי עצמו לא קיבל טעם אחר מהרגיל, והצ׳יפס כנראה נרטב מהר מדי מכל התכולה שבצלחת ונעלם לו הקראנץ'. פחות התחברנו. #yammmmm
מכאן המשכנו בכל זאת ל-2 ראשונות נוספות.
סביח פריך (48 ₪), עם טחינה עמבה, גרגרי חומוס, חציל קלוי, סלסת עגבניות, טבילה חריפה וביצה חצי רכה. מרגישה שהביצה מלווה אותי יותר מהרגיל, אבל למרות זאת מנת חציל נחמדה מאוד, טעמים שעובדים טוב יחד, לא מנה מרגשת אבל טעימה. #yammmmm
׳לא גבינה׳ (66 ₪), משקדים, סלקים ותפוחים עם חסה ואגסים מקורמלים. מנה שמאוד לא עבדה לנו מבחינת הטעם. ניסינו לשלב את הגבינה הטבעונית עם כלל המרכיבים שבצלחת אבל הטעם שלה, שהיה פחות מוצלח מבחינתי, השפיע על הכל ולא הצלחתי להבין בוודאות מה אני טועמת. #yammmmm
בגזרת הקינוחים היה לנו מעט יותר נחמד.
עץ הדקל (68 ₪), עוגת תמרים חמה, רוטב טופי בננה, גלידת קוקוס ובננה, קראמבל שוקולד. קינוח שהיה לי טעים כי אני ממש אוהבת בננה ושוקולד אבל יכול להיות שזה פחות יזרום לכולם. תסלחו לי רק על התמונה, היא צולמה כבר אחרי שהגלידה כמעט נמסה. #yammmmm
בר קארייב (68 ₪), מוס שוקולד, קראנץ' פרלינה ושקדים, ז'קונד לוז, גלייז קקאו. לא אוהבת כל כך קינוחים עם בוטנים, אז פה אני קצת אשמה כי באמת שזה לא זרם לי בחך, ונראה לי שהפעם זה יותר עניין של טעם אישי. #yammmmm
קצת התאכזבתי. אחרי המון זמן שלא ביקרתי במסעדה היו לי המון ציפיות שפחות התממשו. אולי בפעם הבאה.
מדובר ב#yammmmm
Comments