קולינריה בבני ברק

הפעם יצאתי לסיור קולינרי יוצא דופן, סיור בעיר בני ברק. לקח אותי אליו חיליק רוזנברג, אברך חרדי מבני ברק, שכל חייו חי בעיר, למד בישיבת פונוביז' ומעביר סיורים בעיר בכל יום חמישי.

בני ברק היא עיר קהילתית, מגוונת ומסקרנת. עיקר העניין נחשף לעינינו עם ההגעה לעיר בימים רביעי או חמישי, ימים בהם ניתן לחוות את היערכות התושבים לקראת השבת הקרבה ובאה. ביום רביעי אחר הצהריים ועד שישי בצהריים נפתחות שלל המעדניות שמוכרות את גרסאות ההרינג השונים, סלטי דגים, אוכל ביתי וצ׳ולנטים. ברחובות נוכל לראות אינספור ילדות עם עגלות קניות שחוזרות למלא את המקרר לקראת הכנות השישי והשבת. כשביום חמישי בערב (״לילשישי״ לפי שפת התושבים), מתקיים שיא האירוע והעיר נשארת פעילה עד השעות הקטנות של הלילה.

הפעם אספר לכם על האוכל בבני ברק בעיקר לפני סוגי מאכלים שנכללים כולם תחת ההגדרה של אוכל יהודי.

אחד הדברים שמאפיינים קולינרית את העיר הן המעדניות שפועלות בה ומלאי המוצרים שלהן. בעבר הן היו נפתחות ליד המקווה, על שולחן בו הוצבו כל המטעמים, סלטים, בלינצ׳סים, קיגלים וקופסאות של הרינגים שהיו נמכרים במכירה ארעית ומתחסלים. כשבמקביל נכנס טרנד הצ׳ולנט שגם הוא היה מזדמן וארעי (ארחיב בהמשך). כאשר הן המשיכו לצבור קהל הן החלו להופיע בגרסה יותר פורמלית עם מקום פיזי להגיע ולרכוש בו. אם אתם מגיעים לאחת מהן תנסו להצטייד בכבד קצוץ, הרינג וסלט נוסף שאולי יסקרן אתכם, אלו בעיקר האזורים שבהן הן מתמחות לדעתי.

המעדנייה מעדני זהבה, היא מוסד של דגים שקיים כבר כמעט 50 שנים. פתחה אותה אישה פולנייה בשם זהבה, ולפני מעל 40 שנים היא נקנתה על ידי הבעלים הנוכחיים. היא קיימת בעיר עוד לפני תעשיית המעדניות, והייתה הראשונה שהכניסה למכירה בעיר דגים מלוחים, מעושנים וסלטי דגים.

דבר שמאוד מאפיין אותה הוא יצירת סלטים חדשים ומתן שמות פוליטיים לכל אחד מהם, לדוגמה סלט טונה טראמפ (טונה או סלמון בתיבול צהוב, כנראה חרדל), מאסק (ממרח סלמון עם נקניק סלמון ודג סלמון עם חריפות פיקנטית) ואפילו ביבי (סלמון שמתאפיין במראה רגוע אבל חריף כשמתקרבים אליו).

ירושלים 20, ד׳ 17:00-21:00, ה׳ 10:00-23:00, ו׳ 08:00-14:00.

אחד המוצרים שטעמנו בזמן הסיור היה דווקא הבלינצ׳ס שלהם.

מסתבר שבלינצ׳ס כקונספט הוא שם דבר בבני ברק. נוכל למצוא בעיר בלינצ׳סים מלוחים, מטוגנים בפירורי לחם, ממולאים בבשר, ממולאים בכבד או בתפו״א, וגם, ואולי בעיקר, גרסאות שונות לבלינצ׳ס גבינה קלאסי.

הבלינצ׳ס של מעדני זהבה היה מעולה, עם מילוי גבינתי עשיר מאוד ובמתיקות מדויקת.

במעדניות אחרות נוכל למצוא בלינצ׳סים נוספים, הטוב מביניהם (עפ״י חיליק) הוא של בלומי ויינפלד. אישה חסידית שפתחה מעין מפעל בלינצ׳סים בבית, ואכן הבילנצ׳ס שלה טעים מאוד, במילוי שמנת ועם טוויסט קטן של טפטופי ריבת חלב.

מעדנייה נוספת היא מעושן, מעדניית בוטיק של דגים וסלטים לשבת שקיימת בערך 15 שנים ונפתחה על ידי אריה, שעלה לישראל מבוכרה. היא ממוקמת באזור מודרני יותר בעיר ומציעה טוויסטים מודרניים לסלטי דגים שונים.

טעמנו מגוון סלטים, כמו הרינג קלאסי, ממרח סלמון, טונה בצ׳ומה, סלמונייז (סלמון במיונז) וטונה בפסטו. את כולם לוקחים בליווי חבילת קרקרים ומרכיבים ביס אחר ביס. בהחלט סלטים שלא אכלתי לפני כן ושווים טעימה.

הרב קוק 17, א׳-ג׳ 09:00-18:00, ד׳ 08:00-21:00, ה׳ 08:00-00:00, ו׳ 08:00-16:00.

המעדנייה האחרונה שאדבר עליה היא שאעבס, שגם היא מוכרת סלטים והרינגים לסוגיהם. קיימת כבר 9 וחצי שנים ומרכזת מגוון ספקים שכולם יחד מרכיבים תמהיל יחסית נפוץ של מוצרים.

ניסינו מעין סלט הרינג ים תיכוני שהוכן במקום, סלט שמגיע מוכן לביס על קרקר. עוד ביס מעולה.

חזון אי״ש 49, ד׳ 12:30-23:00, ה׳ 10:00-00:00, ו׳ 08:30-14:00.

כיאה לעיר שמרבית האוכלוסייה שלה היא חרדית, מן הטבעי שנוכל למצוא בה גם תעשייה מכובדת של חלות. אני אדבר על שתי מאפיות מרכזיות שהפכו לאימפריה גם מחוץ לגבולות העיר בני ברק.

מאפיית ויז׳ניץ, מאפייה הקיימת כבר מעל 70 שנים, והסיפור שלה התחיל לאחר השואה, כאשר האדמו"ר הזקן מויז'ניץ הגיע לארץ ישראל והקים שיכון לחסידיו בבני ברק, שיכון ויז'ניץ, ובו גם את בית המדרש. בסמוך אליו הוקמה מאפייה שנקראה "מאפיית ויז׳ניץ", מתוך הרצון לספק לחסידים חלות לכבוד שבת. מאז היא הספיקה לעבור כמה גלגולים והיום היא כבר במיקום אחר בעיר.

בכל סוף שבוע היא מייצרת למעלה מ-40,000 חלות הנשלחות לכל רחבי הארץ ואנשים רבים גם מגיעים במיוחד כדי לטעום אותן. בין החלות הידועות שלה נמצאות גם "חלות טיש" גדולות, המיועדות לסעודות חגיגיות של אדמו"רים ואירועים חסידיים.

טעמתי את החלה (18₪) כדי שאוכל לדווח בהתאם. היא הייתה לי טעימה באותו היום כשיצאה מהתנור, אבל מעט שרופה בתחתית, חסרת מתיקות והיא לא שרדה את מבחן היום שאחרי.

שמשון הגיבור 5, א׳-ה׳ פתוח 24 שעות, ו׳ 00:00-17:00, שבת 20:00-00:00.

היינו גם במאפיית הצבי, שהסיפור שלה מתחיל אחרי שנים של פעילות מאפיית ויז׳ניץ, כאשר הבן, צבי כהן, יצא לדרך עצמאית והקים מאפייה חדשה, שאופה לא רק חלות אלא מגוון רחב של מאפים. עם היווסדה פעלו בבני ברק שתי מאפיות מצליחות, מאפיית ויז׳ניץ, שנשארה נאמנה למסורת של חלות ולחמניות בלבד, ומאפיית הצבי, שהביאה איתה חידוש והתפתחות קולינרית. שתיהן יחד יצרו מעצמה קולינרית בבני ברק, וכל אחת מהן ממשיכה בדרכה הייחודית.

את החלה של הצבי (18₪) טעמנו יחד עם טבילה בקופסה תמימה של רסק עם שום, כמה פשוט ככה טעים. החלה הייתה מעולה, במתיקות מדויקת ושרדה את כל הסופ״ש בגבורה.

רבי עקיבא 20, א׳-ה׳ 06:30-23:00, ו׳ 06:30-14:00.

נעבור למאכל שכנראה כשחושבים על בני ברק חושבים עליו, הצ׳ולנט (חמין אשכנזי).

הזכרנו קודם לכן שחמישי בערב הוא שיא האירועים בעיר, והכל סובב בעיקר סביב הצ׳ולנט. הטרנדיות שלו החלה כאשר בחורי ישיבות היו נוהגים לעשות משמר בליל שישי, כלומר, להישאר ערים וללמוד תורה כל הלילה. בשעה 1 בלילה היה מגיע רכב עם סיר צ׳ולנט, מוזג צלחת בחמישה שקלים, ומתדלק את הלומדים לשאר הלילה. כך התפתחה תרבות האכילה של צ׳ולנט בלילשישי, והיום כבר נוכל לראות את היציאה לאכילת הצ׳ולנט כבילוי עבור קבוצות של צעירים, זוגות ומשפחות. בעשור האחרון הטרנד התרחב מעט והעיר התמלאה במעדניות ובתי אוכל למכירת אוכל יהודי רחב, ואם פעם יכולנו לחוות את המסורת הזאת רק בין חמישי לשישי, היום הכל מתחיל כבר מיום רביעי אחר הצהריים ועד שעתיים לפני כניסת שבת.

איפה נוכל למצוא צ׳ולנט טעים?

במסגרת הסיור הלכנו לגולדיז, מקום שכולל את החוויה של בני ברק והאוכל היהודי אבל עם סטייל אמריקאי מודרני, עם שפע ומבחר, עם מגוון של סלטים, בשרים, צ׳ולנט, יינות, פירות, עוגות ואפילו פרחים לשבת. הדרך של המקום התחילה עם סניף ראשון בירושלים לפני יותר מ-40 שנים, ולפני שנתיים נפתח סניף נוסף גם באזור התעשייה בבני ברק. הצ׳ולנט שלהם היה קרמי, חמים ומאוד מאוד טעים (בסיור אכלנו שם גם כבד קצוץ נהדר).

מצדה 9, א׳-ד׳ 11:00-23:00, ה׳ 11:00-01:00, ו׳ 07:00-14:00.

מקום נוסף בו תוכלו למצוא צ׳ולנט מעולה הוא מוטיס. מסעדה של אוכל ביתי שבמקור התחילה כצ׳ולנטיה וגדלה עם אהדת הקהל. הוא נפתח לראשונה בירושלים, לאחר מכן נפתח סניף נוסף בבני ברק ומשם המשיך לסניפים נוספים ברחבי הארץ. כניסה למטבח תחשוף מפעל של צ׳ולנט, סירים על גבי סירים, שכולם מלאים בצ׳ולנט עד גדותיהם. יש גם קיר שכולו סלטי מעדנייה ארוזים וביניהם כבד קצוץ נהדר. הצ׳ולנט שלהם היה עשיר מאוד ומפנק.

שמשון הגיבור 8, ד׳ 17:00-23:00, ה׳ 13:00-00:00, ו׳ 07:00-15:30.

בסיור נחשפתי לראשונה גם למאכל היהודי יאפצ׳אק. מאכל שמגיע מארצות הברית ובשנים האחרונות עשה עלייה יחד עם חרדים אמריקאים שהתמקמו בישראל. היום הוא כבר מופיע בכל צ’ולנטיה לצידו של הצ׳ולנט. בתוך תבנית גדולה, תופיע לה מנה של קיגל תפוח אדמה במילוי בשר, שעבר זמן ממושך בתנור ומוגש בסטייל של הקיגל שאנחנו מכירים.

2 מקומות שמגישים גרסה טעימה למנה הם גולדיז ומוטיס, ביס טעים מאוד, עם מתיקות התפו״א, הרכות שעולה על הכף, הבשר המקורמל, מנה נהדרת.

הסיור הזה היה שונה מכל סיור אחר שחוויתי, נחשפתי בזכותו לעולם שלם שמתקיים 10 דק׳ מתל אביב, על לבוש מוגדר וסיבותיו, על הפלגים השונים והרקע שלהם, ועל תרבות שלמות שנורא רציתי לגלות, וכל המסקרן הזה לצד אוכל טעים שחיליק דאג שנטעם. חוויה שאני מאוד ממליצה לכם לחוות גם.

רוצים בכל זאת להמליץ על מקומות נוספים שלא כללתי בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.