אחרי כל כך הרבה המלצות שקיבלתי על מקומות בעיר הזאת, סוף סוף הגעתי לסיבוב קולינרי בעיר אשדוד. עיר שפחות ידעתי לאפיין קולינרית, אכלתי בה רק במקום אחד והיא מאוד התכתבה לי עם מקומות העוסקים בדגים ובבריזה. אבל כפי שצפיתי היא הצליחה להציג לתפארת עסקים קולינריים מגוונים, ומאוד מוכשרים קולינרית. היא משלבת במרקמה מוסדות וותיקים איכותיים, אבל גם קולינריה מודרנית ומקצועית, כזאת שממש מקפידה על עשייה מרגשת ועמוקה.
את היום הזה העברתי עם שירן כהן שי, מדריכת סיורים באשדוד, שמכירה את העיר ביסודיות. היא תושבת העיר וחברה של כל בעלי העסקים, כך שהיא מכירה את סיפוריהם לעומקם ולרוחבם. כך שאם אתם מעוניינים להגיע ולטעום קולינריה איכותית בעיר, היא לגמרי הכתובת.
התחלנו את הדרך בפנינה פאי. פנינה, בעלת המקום, התחילה פעילות מחתרתית מהבית. במשך 3 שנים מכרה בכמויות מגוון שכל כולו פאי בסגנונות שונים. בשנת 2000, כשהביקוש גדל, היא פתחה סניף ראשון בגן יבנה. אחריו פתחה גם סניף קטן ואינטימי באשדוד (היום הוא כבר מעצמה בגודלו) עד שהחליטה להישאר עם פעילות בסניף אשדוד בלבד, ואיתו לגדול ולהתפתח.
את הידע בתחום החלה לפתח בקורס של רשת מלונות דן ומאז המשיכה לצבור ידע באופן עצמאי. לאורך השנים הצטרפו אליה בנותיה המוכשרות, גילי ורוני. גילי היא הקונדיטורית הראשית, שמגיל 12 למדה את כל רזי המקצוע מהעבודה הצמודה לאמה. פנינה עדיין בעסק אבל מרשה לעצמה לתצפת מאזור הלקוחות.
(צילום: שירן כהן שי).
מה אוכלים? היום עדיין תוכלו למצוא פאי שנמכר בפסים, צורת מכירה שמאוד מותאמת לקהל הישראלי שאוהב לחלוק ולגוון, ולצידו עוגות, מאפים מתוקים ומלוחים, סלטים, כריכים ועוד. טעמנו את המאפה פולנטה הנהדר שהיה מדופדף נפלא ועם איזון טעמים מושלם של הפולנטה והפטריות, גם המאפה מנגו היה נהדר, הבצק היה קריספי ורך בו זמנית, הקרם לא היה מתוק מדי וטעים בטירוף ומעל הכל ניצב לו המנגו הטרי, שילוב שקנה אותי. יש דיבור חזק גם על הקרואסון פיסטוק, אז תדאגו לנסות גם אותו כשאתם מגיעים.
אסכם ואגיד שהכל היה כל כך מקצועי, עם שמירה על איכות ועל טעים, מאוד לא מסחרי, מורגש שכל פרט ופרט הפעיל חשיבה יצירתית וממש התבאסנו שהיינו חייבות לעבור לתחנה הבאה.
הציונות 13, א׳-ה׳ 07:00-21:00, ו׳ 07:00-15:00.
משם עברנו לאצל מוריס. כבר מהשלט בכניסה מבחינים בניצוצות של פעם, של מקום שעומד ועובד כבר עשרות שנים, בדיוק אותו דבר ובדיוק עם אותו הטעים.
מוריס וסולי הם זוג נשוי, והם מחכים שם במטבח הקטן ומכינים פריקסה נהדר. סולי נמצאת מאחור, מטגנת לחמניית פריקסה לתפארת, ומוריס על הפס מעמיס את הלחמנייה באיזון מושלם של טעמים.
מה אוכלים? סנדוויץ פריקסה מושלם. היה בי חשש קל שאקבל את הסנדוויץ השמנוני והכבד כיאה לפריקסה קלאסי, אבל גיליתי לחמנייה קלילה, לא שומנית, עם מילוי מאוזן ומדויק וחריפות מהממת שהחמיאה להכל.
קיבוץ גלויות 6, א׳-ה׳ 06:00-23:00, ו׳ 06:00-16:00.
עברנו ל-Pat, של הפיציולו יאן הרוש. במשך שנתיים למד יאן באיטליה תואר ראשון בקפה, במקביל, לאורך 4 שנים, פעל גם כמדריך קפה של illy. הוא היה נוסע פעמים רבות לאיטליה ובאחת הנסיעות נכנס למסעדה נאפוליטנית לחוות את הכנת הפיצה, והעיניים נפתחו, זהרו וגרמו לו לצאת למסע אחר פיצריות נאפוליטנית בנאפולי.
הוא חזר לארץ ובמשך שנה פיתח את המתכון שלו לפיצה הנאפוליטנית המושלמת. זאת הייתה שנה שבה הוא הריץ 3 טסטים בשבוע, שבוע אחר שבוע, וכשהגיע למתכון המושלם, ממש לפני 4 שנים, הוא החליט לצאת לדרך ולפתוח את פארינו, הפיצרייה הנאפוליטנית המוצלחת שלו. הוא בנה תפריט עם פיצות, מנות ראשונות, סלטים וקינוחים, שכולם מתקשרים את איטליה הקלאסית, וכלל הפעילות כוללת ייצור עצמאי של המרכיבים.
אחרי עשייה מרשימה שחצתה את גבולות העיר אשדוד, הוא מחליט לקחת גם את המקום הסמוך ולפתוח בו את פת, מעדנייה איטלקית, עם קפה איכותי, כריכי פניני טעימים בטירוף, ריבות ממכרות, גבינות שהוא מכין בעצמו, קינוחים ועוד, שהופך בערב לבר יין קליל של צלחות קטנות וגבינות. גם פה הוא מכין את הכל במקום, מגבינת סטרטצ׳לה ועד בצק הפניני, והפדנטיות מורגשת בכל ביס. באופן כללי זאת עשייה מהסוג שאני הכי אוהבת ומעריכה, והיא גם מוכיחה את עצמה כי הכל היה ממש טעים ובועט.
מה אוכלים? כשאתם מגיעים תתפנקו על כריך פניני של פוקאצ'ה סטרטצ׳לה, על ניגוב של פוקאצ'ה בחמאה וריבת עגבניות ופלפלים ועל הטירמיסו הנהדר.
אם ניתן במה גם לקפה שבמקום, יש קפה מעולה, ואליו מתווספת מכונה מיוחדת, שפועלת לראשונה בישראל. כל פועלה הוא הכנת קפה קרמה, סוג של אייס קפה איטלקי העשוי מחלב, אספרסו ושמנת, ומתקבל בטעם קפה עדין שמוגש בכוס מעוצבת ומרענן מאוד את החך.
האשל 11, א׳-ה׳ 08:30-15:00, 18:00-23:00, ו׳ 08:30-14:30.
התחנה הבאה הייתה אלונושקה, באזור התעשייה. מאפייה גרוזינית, משפחתית ואיכותית שפתח האבא אנטולי לפני 33 שנה באזור ב׳ בעיר אשדוד. בתחילת הדרך נאפה בה לחם גרוזיני בלבד ולאט לאט החלו להוסיף גם לחמניות שמרים במילויים שונים ומאפים נוספים.
עבר הזמן והם עברו לאזור התעשייה והתרחבו גם למוצרים נוספים. היום אבא אנטולי בן 80, ובתו אלונה ואחיה אולג נכנסו גם הם לעסק. לבחירת השם יש סיפור חמוד, אנטולי ידע שלחם זה ברכה, הוא החליט לקרוא למקום אלונושקה, על שם בת הזקונים שלו אלונה, שתביא לו את הברכה אחרי שחיכה לה 40 שנים שתגיע.
בין המאפים הנהדרים שלהם נוכל למצוא גם חצ׳פורי גבינות מדהים ולוביאני שעועית, עם מילוי ממכר של שעועית שנשארה במרקמה הנגיס עם תיבול מושלם, אחד הביסים היותר טעימים שאכלתי.
כפי שבטח תשימו לב, הנראות של המאפה שונה, ולא במקרה, הם מכווינים את כלל המוצרים לקנייה ואיסוף, ולא לישיבה במקום, ולכן המאפים אינם בצורתם המוכרת והפתוחה.
העבודה 69, א׳-ה׳ 06:00-17:00, ו׳ 05:00-15:30.
המקום האחרון שהגענו אליו היה פאט גאי. סמאשבורגר של בני, שפתח את הסניף הראשון שלו לפני כשנה באזור א׳ בעיר, ולאחרונה פתח סניף נוסף באזור התעשייה.
מה אוכלים? יש לו מגוון מנות בתפריט שסביב כולן יש כותרת של איכות, עם בשר איכותי, רטבים שהוא מכין במקום, חשיבה מקורית סביב מנות מוכרות ותוספות פריכות ונהדרות, והכל היה טעים מאוד. ההמבורגר היה טעים מאוד, ואני מאוד ביקורתית בנושא, וגם הכנפיים היו נהדרות, ולא סתם, הוא ממש מקפיד על העשייה שלהן. גם בגזרת התוספות נהנתי, הצ'יפס היה פריך כמו שאני אוהבת והיה כיף לנשנש אותו.
הוא גם משתתף בעונה הנוכחית של משחקי השף, והיה בעבר שף של מסעדת אטמוספירה. ללא ספק דמות נוספת שמרימה את הקולינריה האשדודית קדימה.
האורגים 3, א׳-ד׳ 11:45-00:30, ה׳ ומוצ״ש עד השעה 01:30.
חווינו יום מעורר חושים, מפתיע, מרגש, התרשמנו מעשייה קולינרית איכותית ועמוקה. כמו בכל סיבוב שעליו אני כותבת, גם באשדוד רבים העסקים שיכלו להיכנס לסקירה הזאת, אבל זאת טעימה התחלתית עבורכם.
רוצים בכל זאת להמליץ על מקומות נוספים שלא כללתי בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.
Komentar